עיקרי הרפורמה
שינוי השיטה למינוי שופטים
פרופ' אמריטוס אברהם דיסקין: "איפה נשמע דבר כזה שהשופטים ממנים את עצמם?"
המצב כיום: לנציגים שאינם נבחרי הציבור יש רוב בוועדה. 5 מתוך 9 הנציגים הם שופטים ועורכי דין, ז"א מי שאינם נבחרים ע"י הציבור. כדי למנות שופטים בביה"מ העליון דרוש רוב של 7 מתוך 9 ,וכתוצאה מכך נוצר ווטו לשופטי בג"צ. עבור בתי משפט אחרים, יש בכל מקרה רוב מוחלט לאותם 5 נציגים שאינם נבחרים בבחירות דמוקרטיות.
ההצעה: הועדה תורחב ל11 נציגים. יינתן ייצוג שווה לכל אחת משלוש הרשויות: 3 שופטים, 3 שרים, 3 חברי כנסת. הרוב הדרוש למינוי שופט יהיה רוב רגיל. בנוסף, ימונו שני נציגי ציבור על ידי שר המשפטים. התוכנית תאזן ותגוון את הרכב השופטים במערכת המשפט.
פסקת ההתגברות וביטול חוקי יסוד
שופט בית המשפט העליון, צבי ברנזון: "ביהמ"ש אינו רשאי לשים עצמו לשופט על סבירותם של מעשי חקיקה של הכנסת"
המצב כיום: בית המשפט פסל 22 חוקים שחוקקה הכנסת, ללא בסיס חוקי המאפשר לשופטים לעשות זאת. על סמך הפסילות, נפסלו חוקים רבים נוספים ע"י היועמ"ש לממשלה וגורמים נוספים, בטענה שהחוקים לא יעברו את מבחן בג"צ. בנוסף, בית המשפט העליון קיים דיונים על חוקי יסוד והעלה את האפשרות שניתן לבטלם.
ההצעה: חוקי יסוד: על פי התוכנית, בית המשפט העליון לא יוכל לדון בחוקי יסוד מתוקף היותם חלק מהחוקה. פסילת חוקים: לראשונה, התוכנית תאפשר לבית המשפט העליון לפסול חוקים רגילים העומדים בסתירה לחוקי יסוד. הפסילה תתבצע בהרכב מלא של 15 שופטים, ברוב של 12 שופטים לפחות. פסקת ההתגברות: הכנסת תוכל, ברוב של 61 חברי כנסת, לשוב ולחוקק חוק שנפסל בבית המשפט העליון. תוקף החוק יהיה 4 שנים, או עד שנה לאחר תחילת כהונת הכנסת הבאה, המאוחר מביניהם.
מינוי היועצים המשפטיים
ועדת אגרנט, לנושא היועץ המשפטי לממשלה, 1962: שר המשפטים רשאי ליטול לעצמו את סמכויותיו העיקריות של היועץ המשפטי לממשלה אם אינו מרוצה מתפקודו.
המצב כיום: חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה הפכה למחייבת, ללא שום בסיס חוקי הקובע זאת. נוצרה פגיעה אנושה ביכולת הממשלה ושרי לקדם את המדיניות שבשמה נבחרו.
ההצעה: מינוי היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה יתבצע כמשרת אמון בידי השרים. היועצים המשפטיים יהיו כפופים לשר ולא ליועצת המשפטית הממשלה. חוות דעת משפטית לא תקבע את המצב החוקי ולא תחייב את הממשלה, אלא תישאר כשמה – חוות דעת משפטית של היועץ.
עילת הסבירות
פרופ' מנחם אילון ז"ל, המשנה לנשיא בית המשפט העליון: "עיקרון הסבירות… אין מקומו בגלריה הערכית של מערכת המשפט ואין מקומו בתפיסות תרבות ומוסר"
המצב כיום: ללא מקור חוקי, שופטי העליון נטלו לעצמם יכולת בלתי מוגבלת וחסרת תקדים בעולם, כדי להתערב בהחלטות של הממשלה, שריה והרשויות הכפופות להם על בסיס העילה שמדובר 'בחוסר סבירות קיצוני'.
ההצעה: ביטול יכולתם של שופטי העליון לפסול החלטות של הממשלה, שריה והרשויות הכפופות לה, על בסיס הנימוק שאותה החלטה לוקה 'בחוסר סבירות קיצוני'.