שאלות ותשובות
תשובות לפייקים הרבים שמופצים על ידי מתנגדי הרפורמה
הרפורמה טובה לזכויות אדם ולחיילי צה"ל
https://www.youtube.com/watch?v=ees41SWfufg
החלטה לא מוסרית בעליל כגון הריגת הג'ינג'ים, יכולה להתקבל באותה סבירות על ידי נבחר ציבור, שופט, או כל אדם אחר. הרי ברור לנו שיש קונצנזוס בכל החברה הישראלית, שההחלטה כזאת אינה מוסרית!
ומה יקטין את ההסתברות להחלטה כזאת?
1. קבלת החלטות ע"י כמה שיותר אנשים (61 נבחרי ציבור עדיפים על 15 שופטים).
2. קבלת החלטות ע"י נציגים שייצגו גיוון גדול יותר של דעות ואנשים בציבור (נבחרי ציבור מרקעים שונים עדיפים על שופטים לא נבחרים, בעלי דפוס חשיבה כמעט זהה).
כלומר, הסכנה לקיומם של הג'ינג'ים גדולה הרבה יותר אם את המילה האחרונה קובע בג"צ במקום הרשות המחוקקת.
הרפורמה מחזקת את בית המשפט העליון, למשל בכך שלראשונה מעגנת הרפורמה בחוק את הסמכות של בג"צ לפסול חוקים. סמכות שנכון להיום אינה מוגדרת בחוק! (ונלקחה ללא סמכות ע"י אהרון ברק, כפי שמסבירה פרופ' למשפט, טליה איינהורן)
בג"צ הגן על זכויות אדם לפני ההפיכה השיפוטית של ברק, הרבה יותר מאשר אחריה, מכיוון שכיום עסוק בג"צ בפוליטיקה בחלק ניקר מזמנו במקום בזכויות האדם של אזרחים שזכויותיהם נפגעו ופונים אליו לעזרה. עוד קובעת פרופ' אינהורן כי 'בגץ אינו באמת מגן זכויות הפרט…' (הקליקו לצפייה בסרטון).
כיום ניתן לבטל חוק יסוד בהצבעה רגילה בכנסת. כלומר, מספיק רוב רגיל (אפילו אם יש רק ח"כ אחד במליאה) כדי לבטל חוק יסוד ובכך להתגבר על פסילה של חוק אחר באמצעות חוק היסוד. עד כה אף לא עלה הרעיון של ביטול חוק יסוד ע"י קואליציה כלשהי, מכיוון שבשונה מבג"צ, נבחרי ציבור רגישים הרבה יותר לתדמית הציבורית של פעולות כוחניות. הרפורמה המשפטית מחייבת רוב מוחלט בכנסת (61) לביטול חוק יסוד וכך מחזקת את בג"צ.
כמו כן, כיום אמון הציבור בבג"צ הוא הגרוע בעולם. הרפורמה תחזיר את אמון הציבור שחשוב כל כך לכל מערכת משפטית.
דווקא בעשרות השנים האחרונות כאשר בג"צ מתערב יתר על המידה בעניינים מבצעיים, תקף בית הדין הבינלאומי את צה"ל באופן מיוחד, יותר מתקופות אחרות ויותר ממדינות דמוקרטיות אחרות שבהן בג"צ נותן לרשות המבצעת ולדרגים המבצעיים לעשות את עבודתם (למעשה, כל הדמוקרטיות האחרות…).
הניסיון להצדיק את ההתערבות האגרסיבית של בג"צ מתבסס על כללים בינלאומיים שאינם קיימים, כפי שמסבירה פרופ' טליה איינהורן, מומחית למשפט בינלאומי.
החוק הבינלאומי קובע כי יש סמכות לתבוע חיילים של מדינות שאין להן בית משפט מסודר משלהם. מצב שכמובן אינו רלוונטי לישראל.
תביעות נגד צה"ל נובעות מרדיפה פוליטית. הניסיון מלמד כי ככל שמדינת ישראל עומדת על זכויותיה המשפטיות ומגייסת את עזרתן של מדינות נוספות, נחלשת ההתקפה המשפטית נגדה.
לפיכך הרפורמות רק יסייעו במניעת תביעות בבתי דין בינלאומיים.
עד כמה בג"צ שומר על זכויות נשים, למדנו לאחרונה בפסיקה ששחררה ממעצר בדווי שאנס יהודייה, כיוון שהאונס, לטענת השופט, לא היה אלים! כמו כן, בשנת 2005 פסק בג"צ מעצר עד תום ההליכים (39 יום..) לקטינה בת 14 בשל הפגנת מחאה.
רק שתי דוגמאות מני רבות המערערות את התדמית שבג"צ ניכס לעצמו כשומר הזכויות כביכול (האם אותן פסיקות היו ניתנות אם לאנס היו קוראים בוזגלו? האם המעצר עד תום ההליכים היה נקבע ע"י בג"צ לנערה שהפגינה נגד הרפורמות?…).
זכויות הלהט"בים קיבלו פריצת דרך משמעותית בשנים האחרונות כאשר הלהט"ב המוצהר הראשון בהיסטריה של ישראל מונה כשר בממשלה ובהמשך עשה אותו להט"ב שוב היסטוריה כל' מוצהר ראשון בתפקיד יו"ר הכנסת, הלא הוא אמיר אוחנה. הוא נבחר פה אחד בקולות הקואליציה שמובילה את הרפורמות. מעניין…
תומכת רפורמות נוספת היא הלה"טבית המוצהרת שפי פז, שזכויותיה לפיצוי נפגעו בגלל… שכינתה בעברה את בג"צ "מושחת" (בלי קשר לפיצוי).
אם כן, הדרך היחידה להגן על זכויות הנשים היא הצבעה של נשים (וגברים שתומכים בזכויותיהן) מאחורי פרגוד, בבחירות דמוקרטיות, כך שרק הן יבחרו את מי שיגן עליהן כרצונן וכך גם לגבי להט"בים וכל מי שתומכים בזכויותיהם (שביחד הם אחוז משמעותי באוכלוסייה) ולא קבוצה סגורה של 15 שליטי על (הקוראים לעצמם שופטי בג"צ), שאם וכאשר יחליטו לפגוע בזכויות הנשים (כפי שכבר עשו..) והלהט"בים, לא יהיה מי שירסן אותם.
הרפורמה תחזק את הדמוקרטיה
לדמוקרטיה בגרמניה שלפני עליית הנאצים לשלטון הייתה חוקה וגם אפשרות לבטל חוקים והם אכן ביטלו חוקים. מערכת המשפט פעלה בסלחנות לאלימות הרחוב של הנאצים (באמצעות ארגון האס אה) ובהמשך תמכה בהם (וכך גם האקדמיה). בפרלמנט מעולם לא היה לנאצים רוב והם נדרשו לקואליציה עם עוד מפלגות. לכן כדי לאפשר את שלטונם המוחלט, שרפו הנאצים את הפרלמנט ולא את בית המשפט שתמך בשלטונם.
כך רק בגרמניה? לא. גם בארה"ב בית המשפט הוא שמנע את זכויות האדם לאפרו אמריקאים, בניגוד לרצון של נבחרי הציבור, בפס"ד דרד סקוט.
לפיכך האם מתן כוח לשופטי בג"צ מעל לנבחרי הציבור, בהכרח מונע מכוחות גזעניים ופשיסטים לעלות? להיפך: כוח עליון לשופטי בג"צ עלול לגרום לגזענות ופשיזם (ואכן, הסטטיסטיקה מראה בברור שדווקא המערכת המשפ(ח)תית היא המדירה גזעים\מוצאים משורותיה, בשונה מרשויות הנבחרות ע"י הציבור).
האם ייתכן שיועמ"שית קובעת לדיקטטור מתי מותר לו לדבר? שבית המשפט דורש ממנו לנמק כל מהלך שלו? שהמשטרה מאפשרת למפגינים נגדו לעבור על החוק ולחסום צירים ראשיים, שהצבא מתעלם מהקריאות שלו להילחם בסרבנות, ההסתדרות עושה במדינה כבתוך שלה (ובניגוד מוחלט לחוק), האקדמיה משביתה את כל האוניברסיטאות והוא אפילו אינו רשאי להזיז נהגים שלו מתפקידם.
מצד שני, האם יש גורם שביכולתו להגביל את בג"צ במקרים של חריגה מסמכות ופסיקות לא חוקיות או לאכוף על השופטים את החוק במקרים של עבריינות?
התשובה היא כמובן אין! לפיכך מי היא הדיקטטורה במדינת ישראל?
הטענה מנסה להעביר מסר סמוי, שלנתניהו יש כביכול אינטרס להפסיק את המשפט, אולם מי שעוקבים אחר התנהלות המשפט (ולא מסתפקים בערוצים המסתירים את המשפט מאז שהעובדות הנחשפות בו נוגדות את דיווחיהם מלפני המשפט..) מודעים לכך שהאינטרס להפסיק את גילוי האמת במשפט הוא של הפרקליטות. מי שמתבררים כעבריינים במשפט הם אנשי הפרקליטות והמשטרה ואילו הטענות שעלו נגד נתניהו מתבררות כמופרכות ומביכות את המאשימים ולא המואשם. ראו בלינקים למטה את הפרוטוקולים הרשמיים של המשפט וכן גורמי תקשורת עצמאיים המדווחים מכל דיוני המשפט ומתחקרים את ההאשמות.
כמו כן, אין מחלוקת על כך שהרפורמה המוצעת אינה משפיעה על המשפט שכבר מתנהל בתיקי האלפים. הטענה (המופרכת) היחידה לגבי השפעה כביכול היא רק במקרה של ערעור על תוצאות המשפט לביה"מ העליון. לגבי האפשרות הזאת, נתניהו הצהיר שיוודא בתהליך החקיקה של הרפורמה שאף אחד מהשופטים שיבחרו לאחר הרפורמה לא ישב בערעור שלו, אם יהיה כזה.
יתרה מכך, קידום הרפורמות מסכן את נתניהו בכך שהשופטים עלולים להיות מושפעים מהתקפותיה של נשיאת העליון אסתר חיות, שיצאה בפומבי נגד הרפורמות ולבוא חשבון עם נתניהו בשל הרפורמות במקום לשמור על בירור האמת והליך משפטי נקי והוגן (וכבר היו דברים מעולם… כפי שהזהירה גם פרופ' רות גביזון)
מקורות מהמשפט
הרפורמה מציעה להשיב את האיזון הרצוי בין הרשויות, כמקובל במדינות דמוקרטיות. כיום, אין רשות שיש לה זכות ווטו על הבחירה של עצמה מלבד הרשות השופטת:
- את הכנסת (הרשות המחוקקת) בוחר הציבור בבחירות דמוקרטיות (עם זכות ווטו שבג"צ נטל לעצמו בפסילת מועמדים לכנסת).
- את הממשלה (הרשות המבצעת) בוחרת הכנסת וגם מפילה אותה (לפיכך ממשלות מחזיקות בממוצע כשנתיים ולא 4 שנים).
- רק לרשות השופטת יש זכות וטו על המינוי של חבריה!
האם היה סביר שלכנסת או לממשלה הייתה זכות וטו על הזהות של חבריהן החדשים?
הרפורמה מציעה להקים ועדה לבחירת שופטים שמחזקת את הגורמים הדמוקרטיים בוועדה ומונעת את שיקולי הנפוטיזם המושחת, הדומיננטי בשיקולי הוועדה, כאשר שופטים בוחרים את מקורביהם ואת האפליה הגזענית המאפיינת את הרכבו האנושי של בג"צ.
ביטול החוקים ע"י בג"צ יצר סטנדרט שעל פיו עצרו
היועמ"שים חוקים רבים, שלדעתם לא היו צפויים לעבור את מבחן בג"צ (תחת האיום שהחוק לא יקבל את הגנתם המשפטית מול בג"צ)
חוקים רבים אחרים, עצרו עוד קודם להצגתם מול היועמ"ש,
בגלל ההערכה שלא יעברו או ספק אם יעברו את מבחני היועמ"ש ובג"צ ונבחרי
הציבור בד"כ לא מעוניינים להתבזות או לעבוד לשווא בהכנת חוק שבסופו של דבר לא
יעבור…
לפיכך בג"צ גרם, במישרין או בעקיפין, לביטול כמות חוקים
גדולה בהרבה מאשר 22
הוועדה לבחירת שופטים בהרכבה הנוכחי (לפני הרפורמה..) בחרה את פעיל מפלגת העבודה ומתמודד לרשימתה לכנסת, עו"ד חנן מלצר, לתפקיד שופט בג"צ, שאף כיהן בהמשך כסגן לנשיאת העליון.
מאידך, המועמדים של נבחרי הציבור בוועדה, ששופטי בג"צ מנעו מהם להיות שופטים, היו למשל פרופ' רות גביזון ופרופ' נילי כהן, שתיהן כלות פרס ישראל ובעלות שם עולמי בתחום המשפט. לא היה מקרה דומה למלצר באף אחת\אחד מהמועמדים שניסו נבחרי הציבור לקדם ונחסמו ע"י חברי בג"צ בוועדה.
הרפורמה טובה לכלכלה, לביטחון ובכלל
כפי שקובעים המומחים להלן, הרפורמה תזניק את הכלכלה ותקטין את הפערים החברתיים
פרופ' ישראל אומן, חתן פרס נובל לכלכלה: "אין שום דבר ברפורמה הזו שיכול להשפיע על הכלכלה לרעה, להיפך. היא יכולה לחזק את הכלכלה כשאין התערבות של הרשות השופטת על העסקים. מה שכן יכול להזיק זה עצם הדיבורים על הנזק לכלכלה מצד כלכלנים שיש להם שם, וכשהם אומרים שזה יכול להזיק לכלכלה אז אנשי עסקים או משקיעים שומעים את זה. זה חוסר אחריות משווע. הכלכלנים שחתמו על ההצהרות האלה, הם מזיקים לכלכלה".
מאות רואי חשבון: "הרפורמה המשפטית תזניק את הכלכלה"
מנכ"ל משרד האוצר לשעבר: "הרפורמה המשפטית תועיל לכלכלה"
הנזק שגורמת מערכת ה"משפט" לכלכלה, במצב הנוכחי, הדורש תיקון:פרופ' ירון זליכה: "יש הון שלטון במערכת המשפט. אם אתה חזק, יש לך סיכוי לקבל הגנה מבית משפט. אם אתה חלש והולך נגד חזק, אלא אם כן אתה בן של השופט או אח שלו, הסיכוי שלך לקבל הגנה הוא קלוש"
עו"ד רוני איתן, המתמחה במשפט אזרחי ומסחרי: שופטי העליון הם אלו שגרמו לכלכלה נזק אדיר, כבעלי סמכות בלי אחריות
פרופ' ירון זליכה: "יוקר המחיה, המונופולים, העדר כל תחרות והריקון מכל תוכן של חוקי התחרות ע"י בתי המשפט וע"י היועצים המשפטיים בממשלה"
פירוט נוסף בדף הבא:
https://legal-reforms.org/%d7%a0%d7%96%d7%a7-%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%94/
פרופ' ירון זליכה מסביר את המוטיבציה של אותם בעלי כוח: "אנשים שיש להם אינטרסים, עזבו את השירות הציבורי ומחפשים עבודה, מחפשים להשתלב במוקדי הכוח [או] אולי במגזר העסקי, [יידרשו]… לשלם מחיר כבד בלעמוד מהצד, לא כל שכן אם יש לך ביקורת על המערכת המשפטית"
נוצרה אווירה שמתגמלת בכירים על התנגדות לרפורמות ופוגעת בבכירים שתומכים ברפורמה המביעים את דעתם.
הרפורמה תפסיק את הפגיעה בבריאות הציבור ע"י יועמ"שים ושופטי בג"צ שיש להם סמכות ללא אחריות גם בענייני בריאות, למרות שאינם אנשי מקצוע המבינים בנושא ונראה גם שבריאות הציבור אינה בראש סדר העדיפויות עבורם. להלן דוגמא אחת מני רבות:
המשנה ליועמ"ש, דינה זילבר, ביטלה החלטה של שר בהתאם להמלצת הדרג המקצועי שנועדה להגן על בריאות הציבור