שחיתויות בג"צ
הקשר
בין שחיתויות המערכת המשפטית לצורך ברפורמות הרעיון לתת את השלטון לחצר מלוכה
"מקצועי" ו- "אצילי" שיבחר את ממשיכיו ויפעל רק עבור טובת הציבור, עלה עוד
לפני אלפי שנים. המסקנה הברורה מהניסיון שהצטבר מאז, היא שבהעדר בקרה על אותו גוף
שלטוני, בסופו של דבר הוא דואג לעצמו ואנשיו נוטים יותר ויותר לשחיתות (גם כאשר הם
נחשבים ל "מקצועיים" ומשכילים). כך בהיסטוריה העולמית וכך גם בישראל, למשל
בבג"צ. כמובן ששחיתויות נעשות בד"כ במחשכים, אולם כאשר ההקיף נהיה גדול, קשה
יותר להסתיר את השחיתויות אפילו כאשר יש שת"פ הדוק עם רוב התקשורת, שמסייעת
בהסתרה. לפיכך סביר שהשחיתויות בפועל הן רבות וגרועות הרבה יותר מהשחיתויות הידועות.
בג"צ חזק יותר מכל רשות אחרת (קביעותיו הן המילה האחרונה) ואינו מאפשר לאכוף עליו את החוק. ייתכן שזאת אחת הסיבות להתנגדותם האגרסיבית של שופטי בג"צ לרפורמות, חששם מסופה של חגיגת השחיתות, ששווה כסף רב. להלן כמה
דוגמאות לשחיתויות של שופטי בג"צ:
שופט בג"צ, מלצר, פסק לטובת ח' הביטוח ומונה כיו"ר. הוא כמובן לא נחקר על שוחד…
מופע של ניתוק: השופט חנן מלצר הזהיר מדלת מסתובבת בתחום הביטוח. ואז מונה ליו"ר מגדל אחזקות, גלובס, 19 בינואר 2022 צינון? ניגוד עניינים? דלתות מסתובבות?